אחרי קריירה בת 24 שעות כעורך-דין - כנראה אחת הקצרות בהיסטוריה – עברתי לספרות. כתבתי דוקטורט על המרחב בפרוזה של יעקב שבתאי (1934-1981) באוניברסיטה העברית בירושלים בהנחייתו של פרופ' דן מירון, כמו כן כתבתי שני רומנים (אבנר ברנר [עורך: חיים פסח] והרוצחים [עורכת: דפנה רוזנבליט]) וספר סיפורים קטנים (ערים תאומות), שלושתם פורסמו בהוצאת בבל; ספר שירה (פירות | גט) פורסם בהוצאת אבן חושן. בלי שום מקרה מוות: סיפורים מקיבוץ לוחמי הגטאות, בהוצאת בבל ובית לוחמי הגטאות (הספר הופיע גם בתרגום לאנגלית). סייעתי ליואל הופמן בתרגום ספר הזן של ג'ושו, בבל 2007, וקול היד האחת (כתר, 2011); תרגמתי גם את דאו: דרך הנהר של אלן ווטס (בבל, 2010). בפברואר 2009 פורסם הסיפור קרוב [עורך: דרור משעני] בהוצאת כתר. יש לו תרגום לצרפתית (רוזי פנחס-דלפש, אקטה-סוד), לאיטלקית (אלנה לוונטל, ריוניטי), ובהמשך גם לאנגלית (דליה בילו) ולגרמנית (ליליאן מילנגר). לקטעים באנגלית >>. משעני גם ערך את נתניה, 2010. מתורגם לאנגלית בימים אלו ע"י טוד חזק-לואי. ספר הילדים כוס התה שלי [עורכת: דלית לב], עם ציורים של מאיר אפלפלד, עם עובד (2011).
לעוד פרטים וביבליוגרפיה: >>
בין 1997 ל-2006 ערכתי תוכניות רדיו בקול המוסיקה. אצרתי את הבינאנלה הישראלית השניה לרישום ("רשמים" II) בבית האמנים בירושלים (2004), את התערוכה "חפצים וחמלה" בגלריה 33 בתל אביב (2005) ואת התערוכות "הלא יאמן פשוט ישנו" (2009) ו"סגור את פיך ואמור מילה אחת" (2011) בגלריה רוטשילד אמנות. כתבתי טקסטים לתערוכות אמנות בגלריות פרטיות, באוסף קופפרמן, בבתי האמנים בתל אביב ובירושלים, במוזיאון תל אביב לאמנות ובמוזיאון ישראל. רובם מפוזרים באתר זה במדור "רשימות על אמנות".
במאי-יוני 2008 הייתי "סופר אורח" באוניברסיטת תל אביב. ההרצאות יופיעו כספר בשם שאלות בספרות בהוצאת מוסד ביאליק (2012). יש הגהה ראשונה.
ערכתי מבחר אישי מכל שירי ישראל אלירז עד כה (1980-2010): "דברים דחופים", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010, ועוד מספר ספרי עיון, שירה ופרוזה. עורך, מסוף 2011, את כתב העת ואת סדרת ספרי השירה של "הליקון". עורך פרי-לאנסר ב"ספריה החדשה" של מנחם פרי.
בשנת תשע"ב אלמד באוניברסיטת תל אביב, בבי"ס למשפטים במכללה למנהל בראשון-לציון, בבית אריאלה ובמכללת "עלמא".
