וואו. איזו עטיפה (והשילוב שלה עם הכותרת)!!
בשעה טובה!
[אני יודעת שזה לא מה שאמורים להגיד כשיוצא ספר אבל – איך אתה מספיק את הכול… הפוריות היא כזו ברכה, אני מאחלת לך שרק ימשיך ככה]
מזל טוב על הילד האחר. הוא באמת מוזר. שני עותקים במחיר אחד שם באור חדש את מושג הקריאה החוזרת. קודם בעותק זה. אחר כך בעותק האחר. אולי יש בזה משהו. כל עותק והסוד שלו [אפילו לבקבוקי חלב יש מספר סידורי]
האמת היא שזה רעיון מצוין אחרי כמה דקות של מחשבה. במיוחד לפני החג. במיוחד שלא תמיד בא להוציא את הספר מהבית מייד בתום הקריאה ולהשאיל אותו לאחר.
העטיפה עוצרת נשימה ממש. ראיתי נוף דומה בים של סיני לא מזמן. אבל שם הספר הופך ברגע את כל הנוכחים על העטיפה לתושבי יבשה.
תודה דרור על הספר המופלא שכתבת.
אני קוראת לאט ובכוונה.
זה הספר שבחרתי לי כמתנה לקרוא בנחת לאורך כל ראש השנה.
מרגשת אותי היכולת שלך לחבר בשפה פשוטה וצלולה בין זמנים ומהויות שהם-הן אחד – אחת.
אתה כותב גם למי שהייתי כילדה: התבוננתי בכוכבים, למדתי מאבי משהוא מהכימיה הנעלמת מן העין והתפעלתי מהפרעונים.
דרור…
הגעתי בעונג עד עמוד 97. ואז – מבוכה גדולה – העמוד הבא הוא עמוד 110, ואחריו ככה באי סדר רב עוד עמודים מפה ומשם, מה שמפסיק בעמוד 140 בערך.
חשבתי אולי זה בכוונה. אבל נראה לי שלא.
תן פרומו. מה בספר?
אהבתיאהבתי
כריכה יפיפיה.
בהצלחה!
אהבתיאהבתי
מזל טוב!!!
בהצלחה!!
אהבתיאהבתי
וואו. איזו עטיפה (והשילוב שלה עם הכותרת)!!
בשעה טובה!
[אני יודעת שזה לא מה שאמורים להגיד כשיוצא ספר אבל – איך אתה מספיק את הכול… הפוריות היא כזו ברכה, אני מאחלת לך שרק ימשיך ככה]
אהבתיאהבתי
עטיפה נפלאה. אגב, גם את אבנר ברנר קניתי כי לא יכולתי לעמוד בפני העטיפה. והספר לא נפל ממנה. מאד אהבתי אותו.
אהבתיאהבתי
הכריכה יפה ומיוחדת, מעניין אותי על מה הספר, חושבת לקנות ולקרוא, את "אבנר ברנר" קראתי, אוהבת את סגנון הכתיבה שלך.
אהבתיאהבתי
תודה למברכים.
דני, ניסיתי למלא את בקשתך ללא הצלחה.
אם יהיה לינק לקטע אצרף אותו. בינתיים איני יכול לתת בגלל ענייני עיתונות.
אהבתיאהבתי
מזל טוב!
שני עותקים במחיר אחד זה באמת מוזר מאד.
אהבתיאהבתי
ברכות חמות. האם מדובר בדק-גזרה, דוגמת "ערים תאומות", או בעב-כרס, דוגמת "הרוצחים"?
הנוף הנשקף מהכריכה הוא באמת נוף נתנייתי טיפוסי.
אהבתיאהבתי
222 עמודים. יש תמונות.
אהבתיאהבתי
אני קונה.
כריכה מדהימה – חגיגה לעיניים.
(מסתבר שנתניה ממותגת לא רע. אני מניח שאילו היית, נניח, מקרית אונו – לא היית קורא לספר "דרור בורשטיין קריית אונו").
אהבתיאהבתי
קשה לי לדמיין את עצמי נולד בקרית אונו. תמיד חשבתי, אגב, שקרית אונו זה בקריות, ליד חיפה. עד גיל די מתקדם. אבל הסתבר שמדובר בטעות.
אהבתיאהבתי
ברכות!
אקנה ואקרא.
אהבתיאהבתי
היי, מה רע בקרית אונו?
[טוב, נו]
מזל טוב על הילד האחר. הוא באמת מוזר. שני עותקים במחיר אחד שם באור חדש את מושג הקריאה החוזרת. קודם בעותק זה. אחר כך בעותק האחר. אולי יש בזה משהו. כל עותק והסוד שלו [אפילו לבקבוקי חלב יש מספר סידורי]
האמת היא שזה רעיון מצוין אחרי כמה דקות של מחשבה. במיוחד לפני החג. במיוחד שלא תמיד בא להוציא את הספר מהבית מייד בתום הקריאה ולהשאיל אותו לאחר.
העטיפה עוצרת נשימה ממש. ראיתי נוף דומה בים של סיני לא מזמן. אבל שם הספר הופך ברגע את כל הנוכחים על העטיפה לתושבי יבשה.
בהצלחה רבה
אהבתיאהבתי
העיר הסמויה מן העין
אהבתיאהבתי
מזל-טוב!!! נתניה מעולם לא נראתה כל-כך טוב. מקווה שהוא ייגע בי כמו "קרוב" ובעצם שיעשה מה שהוא רוצה.
אהבתיאהבתי
תודה אביגיל. זה משהו אחר לגמרי מצד אחד, ומצד שני אולי גם המשך ישיר.
אהבתיאהבתי
דרור,
ברכותי
אתה תמיד מפתיע ומתפקד כסוג של שובר שיוויון בספרות כאן.
אהבתיאהבתי
תודה אמנון – אני לא בטוח שהבנתי בין מי למי או בין מה למה השוויון הנשבר
אהבתיאהבתי
ברכות
כבר קניתי (אחד ועוד אחד – בחברה טובה עם חיים באר)
אהבתיאהבתי
הי דרור,
קניתי, לא יכולתי שלא, הסקרנות לגבי נתניה (שלא משנה כמה אני מתרחקת ממנה, תמיד נשארת בפנים) , והעטיפה.
רק התחלתי. מסתורי ומרגש. תודה!
אהבתיאהבתי
תודה, אני מקווה שתחזיקי מעמד עד לסוף. שנה טובה
אהבתיאהבתי
התחלתי אותו היום
ועש לי חשק לקרוא ספרי מדע
תודה עליו
נראה לי שאני והוא נהיה חברים טובים
אהבתיאהבתי
תודה. שנה טובה.
אהבתיאהבתי
תודה דרור על הספר המופלא שכתבת.
אני קוראת לאט ובכוונה.
זה הספר שבחרתי לי כמתנה לקרוא בנחת לאורך כל ראש השנה.
מרגשת אותי היכולת שלך לחבר בשפה פשוטה וצלולה בין זמנים ומהויות שהם-הן אחד – אחת.
אתה כותב גם למי שהייתי כילדה: התבוננתי בכוכבים, למדתי מאבי משהוא מהכימיה הנעלמת מן העין והתפעלתי מהפרעונים.
אהבתיאהבתי
תודה לך. זה זמן קריאה נהדר, ראש השנה. מין יום ארוך של חצי שבוע. חג שמח
אהבתיאהבתי
דרור…
הגעתי בעונג עד עמוד 97. ואז – מבוכה גדולה – העמוד הבא הוא עמוד 110, ואחריו ככה באי סדר רב עוד עמודים מפה ומשם, מה שמפסיק בעמוד 140 בערך.
חשבתי אולי זה בכוונה. אבל נראה לי שלא.
אז אני משהה את הקריאה עד שאחזור לסטימצקיה לבדוק…
אהבתיאהבתי
חבל, זה עותק פגום. אני מקווה שלא מדובר בהמוני עותקים
אהבתיאהבתי
בינתיים לא עמדתי בפיתוי וקראתי תוך דפדוף אחורה וקדימה. כמו לעלעל בתודעה או בזכרונות, רק עם מודעות גדולה למספרי העמודים…
אם זה עותק יחיד כזה – אשמור אותו אצלי…
הספר נהדר.
אהבתיאהבתי
הלכנו באותם חללים, נולדנו מאותו הזקן ומעולם לא נפגשנו. כוכבים רחוקים אם תרצה. קראתי צחקתי ואפילו נזכרתי. שנה טובה.
אהבתיאהבתי
הכיצד?
אהבתיאהבתי
אם הכיצד מתייחס אל הזקן הרי אבי סבי הוא כפי שהיה אבי סבתך ואם הכיצד לעניין הפגישה – לדורות הקודמים פתרונים.
אהבתיאהבתי
אני מתכוון לשלשלת המשפחתית, אם תרצי כתבי לי דרך המייל (הוא מופיע בשולי האתר מימין או משמאל). תודה
אהבתיאהבתי
הספר הפך לחבר.
משפטים מסויימים נקראים כשירה מזוקקת.
מעורר הזדהות. ומחשבה.
תודה רבה
אהבתיאהבתי
תודה.
אהבתיאהבתי
קראתי,נתנ -יה. ספר מרגש.
הזכרת לי בכתיבתך, שיש להשאר אחוזי פליאה אל מול קיומו של העולם וקיומנו שלנו בו.
ספר נוגע במחשבה ובלב.
תודה
אהבתיאהבתי
כמה יפה המשפט "כל ספר מתחיל להכתב על הדף הריק שבסוף ספר אחר,…".
אהבתיאהבתי