הערות אורח בשבוע הספר והמלצה על ספר

1

בתל אביב, בדוכנים של ההוצאות הגדולות, הקוראים מתעניינים. בודקים, דוחים, קונים. כמו בדוכן מלפפונים בשוק. אף אחד לא מתלהב במיוחד ממלפפון, אבל צריך כמה לסלט. לעומת זאת, בדוכני הוצאות ספרות הנשים הארוטית יש תסיסה כמו לפני דוכן אבטיחים  מתוקים הפותח "על הסכין" ונותן לטעום ביום חם. סופרת של אחד מהספרים מגיעה לבקר. הקוראות הלא-מעטות כמעט עולות באש באופן ספונטני כשהן מבחינות בסופרת. חיבוקים וצווחות כמו בחתונה. אילו היו חמושות בתמ"ק היו יורות צרורות באוויר כמנהג העדה. אגב, גם היחס לרוב הסופרים החותמים על ספריהם בהוצאות ה"רגילות" הוא כיחס למלפפון הנ"ל. למען האמת, פחות מכך.

 

2

יריד הספרים בירושלים – יקום כמעט מקביל. רוב ההוצאות שעוסקות ביהדות ובארץ ישראל פשוט לא נמצאות בתל אביב: הוצאת קורן, מגיד, יד בן צבי, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בר אילן. בירושלים הוצאות אלה (ולא ציינתי את כולן) חולשות על דוכנים רבים. בתל אביב, כמדומני, מהסקטור הזה רק הוצאת הספרים של חב"ד מיוצגת, ויש להניח כי זה מתוך שיקול אידאולוגי ולא מסחרי. אמנם יש בירושלים גם ייצוג להוצאות ה"רגילות" וגם, אם איני טועה, לאחת מהוצאות הרומנטיקה. אבל הן מגומדות שם, ולא מעוררות עניין רב. הן נמצאות שם כמעט כמו שחב"ד נמצאת בתל אביב.

 

3

ספר השנה שלי, שביליתי כמעט כל יום בקריאתו בשנה האחרונה, במעין בינג', הוא ספר עבה למדי – עשרה כרכים. זוהי מהדורה חדשה יחסית של "עין יעקב" (2012) בהוצאת מכון המאור. "עין יעקב" הוא החלקים האגדיים (דהיינו, החלקים הלא-הלכתיים) שבתלמוד הבבלי (ומעט מהירושלמי). המבחר הזה עתיק כשלעצמו, והוא נעשה בידי רבי יעקב בן חביב (1450-1516; נולד בקשטיליה ונפטר בסלוניקי) ובנו רבי לוי בן חביב (1480-1541 לערך, נולד בקשטיליה ונפטר בירושלים). יצירת המבחר, אם כן, התרחשה אלף שנה אחרי חתימת התלמוד הבבלי ולפני כחמש מאות שנה. המהדורה החדשה (620 באמת לא יקרהספרים בכריכה קשה ומחזיקים כ-400 עמודים כל אחד) מאפשרת קריאה נוחה בזכות פירוש ידידותי ועימוד מאיר עיניים. לא תמצאו את הספר ביריד, גם לא בירושלים, אבל שליח יביאו לביתכם. אדום מתוק – באחריות!

קשה לחשוב על קורא מסור של הספרות העברית שלא קרא את התנ"ך בשלמותו לפחות פעם אחת. אבל התלמוד הבבלי, השני בחשיבותו וביופיו (עד כמה שיש משמעות להשוואה כזאת) רק לתנ"ך, הוא מחוץ לתחום עבור רוב הקוראים שאינם בני ישיבות (בעבר או בהווה). וזה חבל מאוד מפני שזהו אוצר חוכמה וספרות מופלא. אמנם הכרתי חלקים מן הטקסטים מתוך לימוד כמה מן המסכתות ומתוך מקבילותיהם במדרש, אבל אין תחליף לקריאה על הסדר, יום-יום. "לשעבר כשהייתה הפרוטה מצויה, היה אדם מתאווה לשמוע דבר משנה ודבר תלמוד. ועכשיו כשאין הפרוטה מצויה, וביותר שאנו חולים מן המלכות, אדם מתאווה לשמוע דבר מקרא ודבר אגדה״ (פסיקתא דרב כהנא יב, ג).

6521CDA1-BF0D-4F5F-9144-60B74742DEA6.JPG

3 תגובות בנושא “הערות אורח בשבוע הספר והמלצה על ספר

  1. ספר האגדה הוא במקרים רבים עיבוד ויש בו חומרים לא רק תלמודיים. לפעמים מצורפים בו כמה מקורות לרצף אחד. למשל בראשית רבה עם תנחומא. והכול מתורגם. עין יעקב מאפשר קרבה רבה יותר למקור. הוא בחירה מהמקור הארמי-עברי עם ביאור ותרגום בצד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s