שתי הודעות

(1)

ביום רביעי הקרוב (5.6, 20:00) אתארח ב"מקום לשירה" הירושלמי לשיחה. רחוב המערביים 9, ירושלים.

פרטים כאן >>>>

 

(2)

ב"הליקון" מופיעה בימים אלה חוברת שכותרתה "אני החולים". שתי המילים הם שיר קצר של  יעקב ביטון מספרו "אחותי בזוהר". בגיליון יש שירה שנכתבה בבתי חולים ומוסדות דומים, על ידי חולים, בני משפחה וגם אנשי צוות. כרגיל, מגמתי היא לפרסם בעיקר משוררים לא ידועים, וכמעט אף אחד מן המשתתפים בחוברת אינו מוכר לי לא אישית ואף לא בשמו.

התצלומים בפנים ועל הכריכה – מאת יורם קופרמינץ. הגיליון יופץ לחנויות הפרטיות ואפשר להשיגו בפניה ישירה ל"הליקון" (בקישור תמצאו גם קול קורא לגיליון הבא, של שירת ילדים, שיערוך יקיר בן-משה כעורך-אורח). אנו מקווים להשיג תרומה שתאפשר חלוקה של כמה מאות חוברות בחינם במוסדות רפואיים שונים. את ההשקה ננסה לעשות במחלקה לטיפול נמרץ, או משהו קרוב לזה.

קדמית אני החולים.jpg

back.jpg

 

 

 

מבצע, הצגה וזבוב דמוי דבורה

  • בהוצאת בבל מוכרים את כל הספרים בחצי המחיר עד סוף השנה! גם כמה מספריי שם.

 

  • באוניברסיטת תל אביב עולה בשבוע הבא "הסגת גבול", הצגת-מחול קצרה (מאת אפרת קדם) שמבוססת על קטעים מספרי "אחות שמש". פרטים והזמנה – בקישור זה.

 

רקבן הבוץ (זבוב דמוי דבורה). תצלום: ד"ב
רקבן הבוץ (זבוב דמוי דבורה). תצלום: ד"ב, נובמבר 2018

דרשה

קְרִיאוֹת הַקּוֹפִים

מִן הַפְּסָגוֹת

מְהַדְהֲדוֹת בָּעֵמֶק בְּרַכּוּת

לִדְרָשָׁה זוֹ

הַקְשֵׁב הֵיטֵב

 

(בתוך השלג הדק: שירת הזן של דוגן וריוקאן, תירגם מיפנית: איתן בולוקן, הוצאת קשב)

 

*

קריאה לפעולת חירום: השר אלקין מרעיב את 1,250 הקופים הניצולים בחוות מזור!

לאחר שהגשנו את בג״ץ שמורת הקופים נגד המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, ולמרות הודעת המדינה כי תנסה למצוא מקור תקציבי מול משרד האוצר, עד כה לא עשתה המדינה מאומה בנושא וברור כעת כי מטרתה האמיתית היא למשוך זמן ולגרום למצב בו הקופים גוועים ברעב וכך להיפטר מהם.

בינתים, תקציב שמורת הקופים אזל ובחודש הבא לא יהיה עוד הסכם עם החווה.

כל המאמצים שעשינו להעביר אותם לשמורה בחסות המדינה, כולל הבג״ץ שהגשנו, לא צלחו נכון לרגע זה (ראשון 25.1.16 שעה 20:00) ונותרו ימים  ספורים. לשמורת הקופים לא תהיה כל יכולת להאכילם או לטפל בהם החל מהחודש הבא.

לכן אנחנו נאלצים בלית ברירה ובצער רב לקרוא לציבור להגיע לפעולת חירום ביום שישי הקרוב (30.12.16) בחוות מזור (המייסדים 10, מזור) על מנת להאכיל את הקופים, וייתכן גם להיפרד מהם לתמיד.

אנא הביאו עימכם ירקות ופירות למאכל עבורם מהרשימה הבאה (נא להביא אך ורק ממנה):
בטטות
מלפפונים
גזר
עגבניות
כרוב
קישואים
תפוחי עץ

אנא הקפידו להגיע בשעה 10:00 בבוקר כדי שנוכל לאסוף את כל המזון במרוכז.

——-

מדינת ישראל שהיתה שותפה מלאה להקמת והפעלת העסק שהיה ״חוות מזור״ היא גם זו שמנסה להיפטר מהקופים הניצולים כעת כאשר הם אינם כדאיים לה. אנחנו ניסינו לעשות כל מה שרק יכולנו למען הקופים ששרדו את התופת של חוות מזור.

לפני שנתיים הצלנו אותם מגורל מר ממוות במעבדות מעבר לים ובכספי תרומות פדינו את כולם, 1,250 במספר, תחת הבטחה מפורשת מהמשרד להגנת הסיבה כי הוא יקח את הקופים תחת חסותו ויקים להם מקלט קבע.

מאז, המשרד לא עשה דבר בנדון ולמרות פניות חוזרות ונשנות שלנו זכינו להתעלמות מוחלטת מבכירי המשרד ומהשרים המתחלפים תדיר. מבחינת המדינה, המצב האידיאלי הוא שהקופים יגוועו ברעב ובחוסר טיפול ולכן היא מנסה למשוך זמן.

לאחר כשנתיים בהן שמורת הקופים מטפלת בקופי מזור בעלויות חודשיות אדירות, ובשל התעלמות המדינה, התרוקנה הקרן שלנו מכספיה האחרונים.

הגשנו בג״ץ דחוף ובתחילת החודש קבע בית המשפט כי על המדינה למצוא פתרון לקופים. בעוד העניין עדיין נידון בבג״ץ ואנחנו מקווים לפתרון בהול בעניין, אנחנו צריכים להציל את הקופים באופן מיידי.

אנא חתמו כעת על המכתב האוטומטי לשר להגנת הסביבה, זאב אלקין: http://www.hovavnuriel.com/save_mazor

אנא התקשרו וסמסו לו בדרישה שיקח אחריות מיידית על קופי חוות מזור:
050-4623582

לא מוותרים על אף קוף!
שמורת הקופים – חיים חדשים לקופי חוות מזור

monkey-swinging-from-a-bamboo-branch-observing-a-fly-jpgpinterestlarge
אוהרה קוסון

שלושה אירועים החודש וארכי-לאוטה

ב-15.5, יום ראשון, 19:30, מפגש רביעי מתוך חמישה בסדרה המוקדשת לבעלי חיים, בתולעת ספרים, מזא"ה 7 תל אביב. הפעם יתארח איתן בולוקן, שידבר על בעלי חיים בהקשר של זן בודהיזם. נדבר גם על שירת הייקו העוסקת בחיות ועוד, ככל אשר יתיר הזמן, כמו שהיו אומרים ב"קול המוזיקה" (כשעבדתי שם כעורך זה היה משפט מפי הקריינ/ית שבישר שטעיתי בחישוב הזמנים: "עתה נאזין לסימפוניה התשיעית של ברוקנר ככל אשר יתיר לנו הזמן" – הסימפוניה אורכה כשעה, והשעון מראה למרבה הבהלה עשרה ל-12, וב-12 החדשות).

ב-26.5, יום חמישי, 10:30 בבוקר, "מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ": שיחה עם הרב בני לאו על "טיט" וירמיהו במשכנות שאננים, אולם ג'ינוגלי. במסגרת פסטיבל הסופרים הבינ"ל בירושלים (בתשלום).

ב-29.5, יום ראשון, ב-19:00, ערב אחר ל"טיט" (מתנצל על סמיכות הזמנים), ב"תמול שלשום", סולומון 5, נחלת שבעה, ירושלים, בהשתתפות פרופ' אביגדור שנאן, ד"ר רוני גולדשטיין (מחבר "חיי ירמיהו") וד"ר יעל שנקר (מכללת ספיר וביה"ס סם שפיגל לקולנוע).

וכמובטח – הארכי-לאוטה:

 

אירועים קרובים

14/3/16, 19:30, תולעת ספרים, מזא"ה 7 ת"א: מפגש שני מתוך חמישה בסדרת "חיות מדברות". הפעם נעסוק בציפורים. משתתפות: עדנה גורני (צפרית ומשוררת), מאיה ויינברג, חן ישראל קלינמן, ואני. אנסה להביא כמה ציורי ציפורים, ובהם זה, מלאסקו (לפני כ-17,000 שנה).

לסקו

20/3/16, 19:30, תולעת ספרים, מזא"ה 7 ת"א: ערב זעיר לרומן "טיט". משתתפים עורך הספר מר ד. משעני והמחבר. מוזיקה: מאסטרו אמין סייג' (עוּד ואולי גם כינור). ב-29/3/16 ב-20:00 אירוע דומה, רק ללא העורך וללא המוזיקה, ב"מילתא", יעקב 36, רחובות.

babylon mastiff
מסטיף בבלי

 

ב-7/4/16, באוניברסיטת תל אביב, כנס גדול על בעלי חיים וסביבה בספרות העברית.

Pages from הזמנה לכנס

תמסיר לשיחת החיות הראשונה

תמסיר (3 עמודים) לשיחה מחר (15/2) בתולעת ספרים (מזא"ה 7) ב-19:30, בהשתתפות מאיה ויינברג, חן ישראל קלינמן, ואני. לצפיה או הורדה והדפסה: >>>. נשמח לראותכם. נדבר בעיקר על עטלפים – בשירה, בציור, ובעולם. הנה אחד, חידתי, של ג'וזפה דה ריברה, מראשית המאה ה-17.

ribera

 

 

 

דורון תבורי קורא גנסין

הקלטה של דורון תבורי לפתיחת "אצל" של אורי ניסן גנסין, סיפור שהתפרסם לפני כמאה שנה. בעיני, הסופר הגדול ביותר של הספרות העברית החדשה, בסיפורו השלם והמשוכלל ביותר.

הנוסח של הסיפור נמצא כאן

בסמוך לקישור יש קישורים נוספים שממשיכים הפרק הראשון. בהקלטה המקורית שולבו קטעי מוזיקה יפים וקטעי מבוא לפרקים, שאינם מובאים כאן מטעמים טכניים.

שימו לב למשפט הפתיחה: איך הוא מתחיל בפתוס נוקטורני ומסיים ביריקה.

בשדמות הרחבות, שנשמו בדוּמיה הכבושה שבלילה ואפלוליתוֹ הרוָיה, נסרה פתאום איזו ציפּור נסירה צרודה ומרוגזת, שמילאה מרחקים הוזים, והישיש אַרחיפּ, שאליו ואל פּרוֹקוֹפּ בנוֹ הגדול נזדוג אפרים הלילה לשם דיוּג במשוּאוֹת, גנח פתאום והוציא את מקטרתו הכבוּיה מפּיו ורקק בקצף הצדה.

– אם לא נרדם שם – אותו בחור יפה? חוֹ?

והתחיל זז.  משהתרומם, הביט אל סביבו אחת ופקפק, כנראה, והביט שתיים וגנח שוב, אבל כבר בהחלט גמור, והתחיל רוֹכס את לוּלאוֹת חמילתוֹ בת ימים קדוּמים.

– סטאַלוֹ בּיט (בוודאי), נרדם.  השׂכל מחייב, שנרדם.  חוֹ!

ונטל את המכשירים הרבים, שהיו מוּטלים בקוּפּה אחת גדולה, לא הרחק ממקום שכיבתו הקודם, השתחוה ונטלם תחת בית שחיוֹ ואת הלקט הנשאר שׂם בכפּוֹ השנייה ובא והתחיל מפשפש ומתדחק ואבד בכנופית השיחים האפלולים והמרוּטבים, אשר ליד הנחל, על שׂפתוֹ.  דולז'נוֹבּיט (בוודאי)! שם, בנפתוּלי הנחל המרובים, שבינוֹת לשיני ההרים המאפילות, בודאי שהדגה כבר ישינה. השׂכל מחייב, כי באותם המקומות ודאי שהיא כבר ישינה.  ואותו בחור הרי־זה אינו נראה.  דוֹלז'נוֹבּיט, יש לסוּר ולראות, במה זה מטפּל שם כולי האי.  חוֹ? אלא… אלא שפּאַניטש (אדון) לא יהא חושש פה יחידי מפני המזיקים, חוֹ־חוֹ? שהרי צר המקום בדוּגית זו.  הי, שַמְתָאי! לכשיְפַננה – הוא אומר – לכשיפננה, אז יחזור הנה ויטלנו.  חוֹ? דוֹלז'נוֹבּיט – בשם אלוהים! הוֹפּ!