דורון תבורי קורא גנסין

הקלטה של דורון תבורי לפתיחת "אצל" של אורי ניסן גנסין, סיפור שהתפרסם לפני כמאה שנה. בעיני, הסופר הגדול ביותר של הספרות העברית החדשה, בסיפורו השלם והמשוכלל ביותר.

הנוסח של הסיפור נמצא כאן

בסמוך לקישור יש קישורים נוספים שממשיכים הפרק הראשון. בהקלטה המקורית שולבו קטעי מוזיקה יפים וקטעי מבוא לפרקים, שאינם מובאים כאן מטעמים טכניים.

שימו לב למשפט הפתיחה: איך הוא מתחיל בפתוס נוקטורני ומסיים ביריקה.

בשדמות הרחבות, שנשמו בדוּמיה הכבושה שבלילה ואפלוליתוֹ הרוָיה, נסרה פתאום איזו ציפּור נסירה צרודה ומרוגזת, שמילאה מרחקים הוזים, והישיש אַרחיפּ, שאליו ואל פּרוֹקוֹפּ בנוֹ הגדול נזדוג אפרים הלילה לשם דיוּג במשוּאוֹת, גנח פתאום והוציא את מקטרתו הכבוּיה מפּיו ורקק בקצף הצדה.

– אם לא נרדם שם – אותו בחור יפה? חוֹ?

והתחיל זז.  משהתרומם, הביט אל סביבו אחת ופקפק, כנראה, והביט שתיים וגנח שוב, אבל כבר בהחלט גמור, והתחיל רוֹכס את לוּלאוֹת חמילתוֹ בת ימים קדוּמים.

– סטאַלוֹ בּיט (בוודאי), נרדם.  השׂכל מחייב, שנרדם.  חוֹ!

ונטל את המכשירים הרבים, שהיו מוּטלים בקוּפּה אחת גדולה, לא הרחק ממקום שכיבתו הקודם, השתחוה ונטלם תחת בית שחיוֹ ואת הלקט הנשאר שׂם בכפּוֹ השנייה ובא והתחיל מפשפש ומתדחק ואבד בכנופית השיחים האפלולים והמרוּטבים, אשר ליד הנחל, על שׂפתוֹ.  דולז'נוֹבּיט (בוודאי)! שם, בנפתוּלי הנחל המרובים, שבינוֹת לשיני ההרים המאפילות, בודאי שהדגה כבר ישינה. השׂכל מחייב, כי באותם המקומות ודאי שהיא כבר ישינה.  ואותו בחור הרי־זה אינו נראה.  דוֹלז'נוֹבּיט, יש לסוּר ולראות, במה זה מטפּל שם כולי האי.  חוֹ? אלא… אלא שפּאַניטש (אדון) לא יהא חושש פה יחידי מפני המזיקים, חוֹ־חוֹ? שהרי צר המקום בדוּגית זו.  הי, שַמְתָאי! לכשיְפַננה – הוא אומר – לכשיפננה, אז יחזור הנה ויטלנו.  חוֹ? דוֹלז'נוֹבּיט – בשם אלוהים! הוֹפּ!

מתוך פנקס השיחות הקצרות

1

(בפלאפל בכיכר מסריק)

המוכֵר: אחי, מה לשים לך במנה? הכול?

הקונה: תגדיר "הכול"

 *

2

(בפנצ'רייה)

הנהגת: יש לי פנצ'ר

הפנצ'ר-מאכער (רוכן ובוחן את הצמיג): גברת, זה מֵעֵבֶר לְפנצ'ר

3

(אצל הווטרינר)

איש נכנס עם כלב: שלום, אתם מקבלים כלבים?

פקידת הקבלה: מה?

 *

4

(בחנות הנעליים)

הקונה: אני מחפש נעליים, לא מעור

המוכרת: לא, אין כזה דבר, הכול מעור

5

(בחנות הספרים)

הקונה: אתם מחזיקים תנ"ך?

המוכרת (קופאת לרגע): מה??

*

*

 

 

 

טיטניום / 104 / מינכן / תרופה לעצבות

סיפור קצר באתר "בבל" עם סקיצה מאת המחבר. כאן >>>>

+

הליקון 104 – "למען החיים הנטבחים בכל רגע נתון" הגיע אתמול מהדפוס וניתן לרכישה ישירה מוזלת באינדיבוק.

גם ספר השירה החדש של יאיר אסולין, "מינכן (אם תרצי קראי לזה זיכרון)" נמצא שם.

+

ולזה אני מאזין שוב ושוב בשבוע האחרון. יוסל ברגנר אמר לי פעם שסקרלטי היא התרופה הטובה ביותר לעצבות.

ארבע חדשות

הצטברו כמה דברים.

1. ביום שלישי הקרוב, 4.2.14, בשעה 19:00, ערב לספרו של עדי עסיס "ילד" (הליקון) ב"סיפור פשוט", שבזי 36 תל אביב. כמה מילים על הספר כאן.

2. יוצא לאור (הליקון) ספר השירה הראשון של יאיר אסולין "מינכן (אם תרצי קראי לזה זיכרון)". הספר יוצא בתנועת מלקחיים מתוזמנת עם הרומן החדש של יאיר, "הדברים עצמם" (חרגול-מודן). "מינכן" יופץ החל ממחר, בשלב ראשון לחנויות הספרים העצמאיות, וניתן לרכשו גם בפניה ישירה ל'הליקון'. התחלתי לקרוא ברומן, והפתיחה מבטיחה! נער בן 14 נמלט אחרי שגביע של מוּס שוקולד נשבר על ראשו בידי ילד אַלים – איזה דימוי חזק של השפלה והכתרה בעת ובעונה אחת, תחליף כיפה גרוטסקי. ביום שישי הקרוב צפוי ראיון עם יאיר במוסף הספרות של "ידיעות אחרונות".

3. בשבוע הבא יוצא גיליון מיוחד, מספר 104, של הליקון שכותרתו "למען החיים הנטבחים בכל רגע נתון". הכותרת לקוחה ממאמרו של חן ישראל קלינמן המופיע בחוברת. חן, יחד עם רון דהן (שפרסם לאחרונה ספר שירה דיגיטלי נפלא!) ואני ערכנו את החוברת. בפתח החוברת – שיר הייקו שתרגמו במיוחד מיפנית יואל הופמן עם רעייתו נורית. מתוכננים אירועים שונים סביב החוברת, פרטים יבואו. יש כבר דף פייסבוק.

4. עדיין עם בעלי החיים – ביום ראשון בבוקר אני מתייצב בדפוס חדקל להדפסת "תמונות של בשר" שיראה אור במהלך פברואר בסדרת "אדום דק" של הוצאת הקיבוץ המאוחד. הספר מבוסס על סדרת שיחות רדיו ב"אוניברסיטה המשודרת".

מגדלור / אבי חי / גרמנית / ניו יורק (הודעות)

א. בתאריך 3.4, בשעה 19:00, בחנות הספרים "המגדלור" (הרכבת 4 תל אביב) ערב משותף לגלילי שחר עם ספרו "שארית ההתגלות" ולספרי "שאלות בספרות". שניהם הופיעו בהוצאת מוסד ביאליק, בסדרת "מבט אחר" בעריכת דן מירון. כניסה חופשית.

ב. בתאריך 18.4 בשעה 20:00 בבית אבי חי בירושלים (המלך ג'ורג' 44 ירושלים), ערב ל"אחות שמש" עם מאיר אפלפלד, בלהה בן -אליהו, ונגן העוד, מאסטרו ארמונד סבאח. כניסה חופשית.

ג. לדוברי הגרמנית – רואה אור השבוע הספר "קרוב" בתרגום לגרמנית, תרגום של ליליאן מלינגר.

ד. לקוראינו בחוף המזרחי של ארה"ב, בתחילת מאי אהיה בפסטיבל פן בניו יורק, בהנחה שאשרוד את הטיסה.

כוס התה שלי (פרסומת)

"כוס התה שלי", ספר לילדים שכתבתי ואייר מאיר אפלפלד, יוצא לאור השבוע בהוצאת "עם עובד".

והנה תמונה אחת שאני אוהב במיוחד מתוך הספר (לחצו להגדלה): המשך קריאת הפוסט "כוס התה שלי (פרסומת)"